Cyberangels: Aesthetic Peace Plan for the Middle East

From Leonardo: Journal of International Society for the Arts, Sciences and Technology, Vol. 39, No. 3, 2006

Mel Alexenberg

My Cyberangels: Aesthetic Peace Plan for the Middle East exhibition proposes that peace in the Middle East can emerge from a fresh metaphor in which the Arabs see Israel’s existence as Allah’s will.  This metaphor, derived from Islamic art and thought, invites a shift in perception in which the conflict is seen as aesthetic problem that requires an artistic solution. 

The exhibition presents human creativity at its best in both Islamic and European cultures as they encounter each other.  The beautiful patterns of Islamic art meet Rembrandt’s angels in an aesthetic peace plan.  The exhibition at the Robert Guttmann Gallery of the Jewish Museum in Prague during August-September 2004 juxtaposed my digital and conceptual artworks with authentic carpets from Islamic lands. In the exhibition catalog and the museum’s Internet site, curator of contemporary art, Michaela Hajkova, explains:

"Alexenberg has given Rembrandt angels, symbols of European culture, the role of peacemakers and mediators, disseminating across the Internet a message that calls for a paradigm shift in the way the Middle East conflict is perceived.  Alexenberg has focused on a purely visual concept – the relationship between pattern and counter-pattern, as demonstrated by the example of Islamic kilims – interpreted as a viable model for promoting mutual respect and recognition of the distinctness of Arabs and Jews." (2004, p. 12)  

Indeed, the Hebrew term for angel of peace, malakh shalom, differs little from the Arabic term, malak salam. Digitized Rembrandt angels emerging from Islamic geometries are electronic age messengers drawing out the beauty of European and Islamic cultures rather than the ugly anti-Semitism that plagues them.  My artwork invites a perceptual shift through which Muslims see the State of Israel as a blessing expressing Allah’s will and Christians see it as the divine fulfillment of the biblical promise of the Land of Israel to the Jewish people.

Historian of Islamic art, Elisabeth Siddiqui, writes that art is the mirror of a culture and its worldview.  She emphasizes that there is no case to which this statement more directly applies than to the art of the Islamic world.  “Not only does its art reflect its cultural values, but even more importantly, the way in which its adherents, the Muslims, view the spiritual realm, the universe, life, and the relationships of the parts to the whole.” (Internet)

Islamic art teaches Arabs to see their world as a continuous geometric pattern that extends across North Africa and the Middle East, an area nearly twice the size of the United States.  Unfortunately, they see tiny Israel, hardly the size of New Jersey, as a blemish that disrupts the pattern.  From this perspective, Israel is viewed as an alien presence that they have continually tried to eliminate through war, terrorism, and political action.  Arab television calls Israel a “cancer in the body of the Arab nation.”  Israel does not exist on maps of the world produced in Arab countries.  Former Iranian president Rafsanjani expressed his longing for a day when an Islamic nuclear weapon could remove the “extraneous matter” called Israel from the midst of the Islamic world. 

Fortunately, the perceptual shift needed to lead to a genuine peace can be found in Islamic art and thought.  In Islamic art, a uniform geometric pattern is purposely disrupted by the introduction of a counter-pattern that demonstrates that human creation is less than perfect. Based upon the belief that only Allah creates perfection, rug weavers from Islamic lands intentionally weave a patch of dissimilar pattern to break the symmetry of their rugs to demonstrate that they are not competing with Allah.  Sheikh Abdul Hadi Palazzi, Imam of the Italian Muslim community who holds a Ph.D. in Islamic Sciences by decree of the Saudi Grand Mufti, writes, “The idea of underlying the Divine infinitude and the human fallacy by including some ‘voluntary defects’ in works of art is common in Islamic art, and extends to tapestry, painting, music, architecture, etc.” (Internet) 

In Islamic Textile Art: Anomalies in Kilims, Muhammad Thompson and Nasima Begum write that weavers of Moroccan kilim rugs, “devote Muslim women would not be so arrogant as to even attempt a ‘perfect kilim,’ since such perfection belonged only to Allah.  Consequently, they would deliberately break the kilim’s patterning as a mark of their humility.” (Internet)

In the exhibition, I showed actual kilim rugs that the Nomad Carpet Gallery in Prague loaned to the museum.  I had photographs of the counter-patterns in these rugs enlarged digitally and printed out on canvas.  These enlarged images of the anomalies were displayed hanging next to the actual rugs. 

This aesthetic concept parallels deviations from symmetrical patterns that characterize life itself.  All living organisms exhibit the principle expressed by the renowned biologist Paul Weiss as “order in the gross with freedom of excursion in details.” (Alexenberg, 1981, pp. 197-202).  To demonstrate this principle, I exhibited a cross-section of a pine leaf that I enlarged 600 times by photographing it through a microscope.  I mounted the photograph on a shaped panel and painted with encaustic paints.  On first glance, the cellular organization in the cross-section gives the appearance of bilateral symmetry.  On closer examination of the details, however, a quite different pattern could be discerned in each half of the leaf cross-section.

Peace can be achieved when the Islamic world recognizes that they need Israel to realize their Islamic religious values.  Israel provides the counter-pattern in the contiguous Islamic world that extends from Morocco to Pakistan.  Just as a religious Muslim weaver introduces a counter-pattern in designing a rug as a mark of humility, so Muslim leaders can honor the diversity in all of God’s creations by perceiving Israel as the necessary break in symmetry.  The ingathering of the Jewish people into its historic homeland in the midst of the Islamic world is the fulfillment of Mohammed’s prophecy in the Koran (Sura 17:104): “And we said to the Children of Israel, ‘scatter and live all over the world…and when the end of the world is near we will gather you again into the Promised Land.”           

Sheikh Palazzi quotes from the Koran (Sura 5:20-21) to support the Arab world’s need to switch their viewpoint to recognize the sovereign right of the Jews over the Land of Israel as the will of Allah:

"Remember when Moses said to his people: 'O my people, call in remembrance the favor of God unto you, when he produced prophets among you, made you kings, and gave to you what He had not given to any other among the people.  O my people, enter the Holy Land which God has assigned unto you, and then turn not back ignominiously, for then will ye be overthrown, to your own ruin.'”

I used Photoshop to illuminate this Koranic verse in Arabic attesting to the Jewish ownership of the Land of Israel with a pattern from a mosque in Isfahan, Iran, based upon a six-pointed star.  I colored the pattern in shades of Islamic green and digitally printed it out on canvas.  In the Prague exhibition, the illuminated Arabic text was hanging next to a sister print of the stanza from the Sabbath eve song malakhai hashalom (angels of peace) illuminating the Hebrew text with the same pattern colored in shades of Jewish sky blue.   I selected a Hebrew font that expresses the same flowing mood as in the Arabic letters.       

According to the Imam, Islam’s holiest book confirms what every Jew and Christian who honors the Bible knows:  The Land of Israel was divinely deeded to the Children of Israel.   Jews are the indigenous people of the Land of Israel who have continuously lived there for more than three millennia despite the conquests of numerous imperialist empires.  Jews are from Judea.  Arabs are from Arabia.  The Arabs are blessed with 22 other countries.  Enlightened Muslim leaders understand this.  Tashibiah Sayyed, editor-in-chief of Muslim World Today writes:

I consider the creation of the Jewish State as a blessing for the Muslims.  Israel has provided us an opportunity to show the world the Jewish state of mind in action, a mind that yearns to be free….  The Jewish traditions and culture of pluralism, debate, acceptance of dissention and difference of opinion have manifest themselves in the shape of the State of Israel to present the oppressed Muslim world with a paradigm to emulate. (Internet)

The central image in the Prague exhibition was a large digital print on canvas derived from my computer-generated acrylic painting showing a geometric pattern from a Damascus mosque superimposed on a map of North Africa and the Middle East.  The Islamic pattern is painted in green, red, and metallic gold.  Israel is painted as a tiny sliver with an alternative pattern – blue stripes on a white background like the Jewish prayer shawl and the flag of Israel.  An “angel of peace” derived from a digitized version of a Rembrandt drawing is shown emerging from the blue stripes carrying the message of my aesthetic peace plan for all to see. 

I e-mailed this image with descriptive verbal message in Arabic, Hebrew, and English to all the world leaders from the museum in Prague.  Visitors to the museum could access responses using a computer keyboard linked to a large plasma screen that also showed my montages of digitized angels emerging from Prague subway posters that advertise all kinds of things from soup to concerts.  Since the biblical image of angels ascending and descending on Jacob’s ladder teaches that spiritual messages arise to bring peace from below, from the realm of everyday life, it seemed to me that they ascend from underground Prague during rush hour activity.  Posters publicizing my Cyberangels exhibition were posted throughout the Prague subway system.  I enjoy the photographs of the posters on the wall alongside the escalators with people ascending and descending at the subway stop called “Angel.”    

My art proposes that peace can come from a fresh metaphor in which the Arabs see Israel’s existence as Allah’s will.  shift in viewpoint where Israel is perceived as a blessing, as the necessary counter-pattern in the overall pattern of the Islamic world, will usher in an era of peace.  This paradigm shift can transform the perception of Israel as a blemish to seeing it as a small golden seed from which a lush green Islamic tree has germinated, growing branches over North Africa and the Middle East.


Alexenberg, M. (1981).  Aesthetic Experience in Creative Process. Ramat Gan, Israel: Bar-Ilan University Press.

Hajkova, M. (2004). Mel Alexenberg: Cyberangels / Aesthetic Peace Plan for the Middle East.  Prague: Robert Guttmann Gallery of the Jewish Museum in Prague.

Palazzi, A. H. “What the Qur’an Really Says.” 

Sayyed, T. “Israel – A State of Mind.”

Siddiqui, E.  “Islamic Art.”

Thompson, M. and Begum, N.  “Islamic Textile Art: Anomalies in Kilims.” Salon du Tapis d’Orient.

Mel Alexenberg’s artworks are in the collections of forty museums worldwide. He teaches both Jewish and Arab students at the College of Judea and Samaria in Ariel, Israel, and formerly at Tel Aviv University and Bar-Ilan University.  In the United States, he was Research Fellow at the Center for Advanced Visual Studies at Massachusetts Institute of Technology (MIT), Associate Professor of Art and Education at Columbia University, Professor and Chairman of Fine Arts at Pratt Institute, and Dean of Visual Arts at New World School of the Arts, University of Florida’s arts college in Miami.   

The Hebrew text below is from the catalog of the exhibition 'Mel Alexenberg: Cyberangels - Aesthetic Peace Plan for the Middle East' at the Robert Guttmann Gallery of the Jewish Museum of Prague.

המוזאיון היהודי בפראג

 מלאגאך מחשב* ותוכנית שלום אסתטית למזרח התיכון

מנחם אלכסנברג

 .חוסר השלום במזרח התיכון יכול להתפס כבעיה אסתטית אשר דורשת פתרון אומנותי. פתרון זה מצריך מעבר לתפיסה הנגזרת מאומנות וממחשבה אסלמית

בתערוכתי בגלריה ע"ש רוברט גוטמן, פוגשת מיטב היצירתיות האנושית בתרבות האסלם את זו האירופית. הדגמים היפיפיים של אומנות האסלם פוגשים במלאכי רמברנט בתוכנית שלום אסתטית.

מלאכי רמברנט דיגיטליים העולים מתוך גאומטריות אסלמיות, הם שליחי התקופה האלקטרונית החושפים את היופי שבתרבות האסלם ובתרבות האירופית במקום הכעור האנטישמי הפושה בהם. השואה היתה נסיון להכחיד את האכלוסיה היהודית באירופה. הקצוניים האסלמים, בתמיכתן השקטה של רב מדינות אירופה, משתמשים בטרור בנסיון מתמשך לחסל את המדינה היהודית.

עבודת האומנות שלי מזמינה שינוי גישה בו יראו מוסלמים במדינת ישראל ברכה המבטאת את רצון אללה ונוצרים יראו בה מלוי אלוהי להבטחה התנכית – ארץ ישראל לעם היהודי.

ההסטוריונית לאומנות האסלם, אליזבט סידיקי, כותבת בפרסום הערבי אל-מדרשה אל-אולה שאומנות היא מראה לתרבות ולנקודת ההשקפה שלה על העולם. היא מדגישה שאמירה זו נכונה במיוחד לאומנות של העולם המוסלמי. "לא רק שאומנותו משקפת את ערכיו התרבותיים, חשוב מכך, את הדרך בה חסידיה המוסלמים רואים את המרחב הרוחני, את היקום, החיים ואת היחסים בין החלקים לשלם."

הדגמים הגאומטריים החוזרים על עצמם באומנות האסלם מלמדים את הערבים לראות את העולם הערבי כדגם מתמשך ובלתי מופרע המשתרע לאורך צפון אפריקה והמזרח התיכון. למרבה הצער, הם רואים בישראל כתם המשבש את הדגם. מנקודת מבט זו, ישראל נראת כנוכחות זרה אותה הם מנסים למחוק באופן מתמיד במלחמה, בטרור ובפעילות פוליטית. הטלוויזיה של הרשות הפלשטינית ממתגת את ישראל "סרטן בגוף האומה הערבית." סמליה, פרסומיה ואתרי האנטרנט שלה מראים את מפת ישראל בשם פלסטין. ישראל אינה קיימת. נשיא אירן לשעבר רפסנגני ביטא את כמיהתו ליום בו נשק גרעיני אסלמי יוכל להסיר את "הגוף הזר" הנקרא ישראל מתוך העולם האסלמי.

מכשול עקרי לשלום בין יהודים לערבים הוא דחית העולם הערבי את ישראל כמדינה יהודית בתוכו. מדינת ישראל בת ה-56 עדיין לא קיימת במפות המיוצרות במדינות מוסלמיות. כל מפות הדרכים לשלום במזרח התיכון יגיעו למבוי סתום עד שישראל כמדינה ריבונית תכלל במפות הערביות.

למזלינו, שינוי התפיסה הדרוש להשגת שלום אמיתי נמצא באומנות ובמחשבת האסלם. באומנות האסלם, מארג גאומטרי אחיד שובר בכוונה על ידי החדרת דגם שונה המראה את חוסר השלמות ביצירה האנושית. על בסיס האמונה שרק אללה יוצר שלמות, אורגי השטיחים מהארצות המוסלמיות אורגים בכוונה קטע קטן של דגם שונה על מנת לשבור את הסימטריה של שטיחיהם.שייך שקיע עבדול האדי פאלאזי, האימאם של הקהילה המוסלמית באיטליה, דוקטור במדעי האסלם מהמופתי הסעודי הגדול, טוען שהרעיון המונח ביסוד האין סופיות האלוקית והאשליה האנושית שכולל דגם שונה מהמארג הכללי שנפוץ באמנויות האסלם ונמצא ברקמה, ציור, מוזיקה, ארכיטקטורה וכו. האמן המוסלמי אינו רוצה להתפס כמתחרה אללה.

ב"אומנות טקסטיל אסלמית: אנומליות בקילמים" מוחמד תומפסון ונזימה בגום כותבים שאורג שטיחי הקילם המרוקאים, "נשים מוסלמיות מאמינות, אינן יהירות עד כדי לנסות לצור את 'הקילם המושלם' מכיון ששלמות כזאת שייכת רק לאללה. כתוצאה מכך, ישברו בכוונה את דגם הקילם כסימן לענוותן.

ואכן, שבירת הדגמים הסימטריים מאפיינת את החיים עצמם. כל היצורים החיים מדגימים את העיקרון שמזכיר הביולוג פול וייס "סדר בכלל עם חופש לחיפוש בפרטים". כל עלה גפן, למשל, הוא וריאציה מיוחדת של הדגם הכללי. אין שני עלי גפן זהים על אותו גפן. למרות שהעלה בכללותו משרה מבט כולל של סימטריה ,הסתכלות קרובה יותר בפרטים חושפת דגם שונה של העורקים בשני החצאים.

השלום יושג כאשר העולם המוסלמי יכיר בצורך שלו בישראל להגשמת הערכיו הדתיים. ישראל מספקת את השבר ברצף העולם המוסלמי המשתרע ממרוקו לפקיסטן. קבלת המדינה היהודית כדגם שונה הכרחי מדגים ענווה וביטול היהירות בפני אללה ומכבד את המגוון הקיים בכל יצירות אלוקים. קיבוץ העם היהודי במולדתו ההסטורית בתוך העולם המוסלמי, הוא מילוי נבואת מוחמד בקוראן )סורה 17:104 ("ואמרנו לבני ישראל, התפזרו וחיו בעולם... ובהתקרב קץ העולם נאסוף אתכם שוב לארץ המובטחת."

מדינת ישראל צריכה להרשם במפות האסלם כשבר קטן בדגם המתמשך, הרץ מהאוקיינוס האטלנטי לגבולות הודו. אם העולם אסלמי היה כגודל מגרש כדורגל, ישראל היתה קטנה מהכדור המונח במרכז המגרש.

שייך פאלאזי מצטט מהקוראן) סורה (5:20-21 כתמיכה בצורך של העולם הערבי לשנות את נקודת המבט שלו ולהכיר בזכות הריבונית של היהודים על ארץ ישראל כרצון אללה: "זכור כאשר הגיד משה לעמו :עמי, זכרו את טוב אלוקים לכם, כאשר יצר נביאים מתוככם, יצר לכם מלכים, נתן לכם את כל אשר לא נתן לשאר העמים. עמי, הכנסו לארץ הקדושה אשר אלוקים צוה לכם ואל תפנו בבזיון כי תפלו לחורבן."

על פי האימאם, הספר הקדוש ביותר לאסלם, מאשר את אשר כל יהודי ונוצרי המכבד את התנ"ך יודע :ארץ ישראל נתנה לבני ישראל על ידי אלוהים. היהודים הם הילידים (אינדיג'נס) של ארץ ישראל אשר גרו שם באופן המשכי יותר משלושת אלפים שנה למרות הכיבוש בידי מספר רב של אמפריות. היהודים הם מיהודה. ערבים הם מערב. הערבים נתברכו ב-22 מדינות אחרות.

החלפת הפרדיגמה יכולה לשנות את תפיסת ישראל מכתם לגרעין קטן מוזהב ממנו נבט עץ אסלמי ירוק ושופע ופרש שורשיו וענפיו לעבר צפון אפריקה והמזרח התיכון.

פרופסור קאלייד מוחמד, מומחה בחוק האסלמי, מסביר  :"כמוסלמי, כאשר קראתי בקוראן את סורות  5:21 ו ,17:104 אוכל רק לומר שאני תומך בכך שצריכה להיות ישראל. הקוראן מתאר את מאבק נגד עריצות וטרור ,משתמש בבני ישראל כדוגמה, אכן, כדוגמה עקרית." תשיבה סייד, עורך העולם המוסלמי היום כותב :"אני מעריך את הקמת מדינת ישראל כברכה למוסלמים. ישראל נתנה לנו הזדמנות להדגים לעולם את כוון המחשבה היהודית בפעולה, מחשבה ששואפת לחופש... המסורת היהודית ותרבות של פלורליזם, דיון, קבלת המחלוקת והבדלי דעה, התגלמו הצורת מדינת ישראל להציג בפני העולם המוסלמי המדוכא פרדיגמה לחיקוי."

שלום יבוא ממטפורה חדשה בה יראו הערבים את קיום מדינת ישראל כרצון אללה. שינוי בנקודת המבט לזו בה ישראל נתפשת כברכה, כדגם שונה הכרחי בדגם הכללי של העולם הערבי ,יקדם תקופה של שלום. השלום יבוא כאשר העולם האסלמי יכיר בישראל כהגשמת ערכיו שלו עצמו וירשום מפות חדשות הכוללות את ישראל.

* אמנות = מלאכת מחשבת (נקבה) = מלאך מחשב (זכר).

מלאכה (חומרי) = מלאך (רוחני) = מאכל (חומרי) = מלאכי השלום.

מלאכי השלום משלימים בין העולם החומרי והעולם הרוחני. 

מנחם אלכסנברג פרופסור לאמנות ומחשבת ישראל במכללת יהודה ושמרון באריאל ובמכללת אמונה בירושלים. בעבור הוא היה  חבר בסגל של אוניברסיטאות בר-אילן ותל אביב. בארה"ב, הוא היה פרופסור וראש החוג לאמנות במכון פרט בניו יורק, דיקן של ניו וורלד ב"ס לאמנות של אוניברסיטת פלורידה, פרופסור חבר לאמנות בקלומביה אוניברסיטה, וחוקר בMIT. עבודות אמנות שלו באוספים של יותר מארבעים מוזאונים ברחבי העולם.